תכונות ואישיות המגשר

למגשר המנהל את הליך הגישור יש תפקיד דומיננטי המשפיע על תוצאות הגישור.

גם אם בסופו של הגישור הצדדים הגיעו להסכם וגם אם לא הגיעו להסכם , לחוויית הגישור יש השפעה על המגושרים המקרין לעתיד.

מלבד הכלים שרכש המגשר במסגרת הכשרתו לעסוק בגישור, המגשר מביא אתו מרכיבים נוספים: תכונות אופי, אינטליגנציה, ידע ומידע שצבר בחייו ותובנות שהפנים עם השנים.

כל אלה  מסתכמים למעשה בניסיון חיים, תבונה ואישיות שהם חלק אינהרנטי במגשר, בנוסף לכלים שרכש בהכשרתו כמגשר.

מאד קשה עד בלתי אפשרי לנטרל את המרכיבים האינהרנטיים של האדם . מגשר טוב יהיה מודע אליהם וילמד לעדן ולהשתמש בהם באופן מושכל בגישורים שמבצע. אין נוסחה קבועה , כל גישור וסכסוך שונה ובתלות רבה לתכונות ואישיות המגושרים ומהות הסכסוך.

האקדמיה והספרות המקצועית מפרידה בין שני סגנונות עיקריים הקשורים בדרך פעולתו של המגשר.

גישור המאפשר – המאפיין הליך גישור זה  הוא בנתינה למגושרים  חופש כמעט מוחלט להביא את דעתם, ותחושתם. לסייע לכל צד להיחשף לאינטרסים שלו ושל האינטרסים של הצד השני,  ללא כל מתן דעה מוצקה או הכוונה גלויה מצד המגשר. המגשר יזהה את האינטרסים המוסתרים ויהווה כמראה המגושרים. בכל שלבי הגישור, המגשר אינו תורם כל דעה מקצועית לנשוּא הסכסוך ועסוק בעיקר בניהול ההליך וניסיון למקד את המגושרים לזיהוי אינטרסים משותפים.

זהו סגנון  המאפשר למגושרים להוביל את ההליך הגישור באופן שהמגשר רואה בתפקידו הכוונת המגושרים להגיע להסכמה ללא כל התערבות במתן ידע מקצועי בנשוּא הסכסוך. מגשר הפועל בסגנון מדגיש בפני המגושרים וממליץ להם לפנות לסמכות מקצועית לקבל יעוץ מקצועי “בזכויות היבשות” אם בתחום החוק ואם בתחום המחלוקת נשוא הסכסוך (תיירות, בניה, תרבות דיור, חינוך ועוד). סגנון זה עוסק פחות בעובדות ובכללים ה- “יבשים” ומתרכז ונותן דגש בצרכים/באינטרסים של הצדדים. סגנון זה יש סיכוי רב להגעה למצב Win-Win

גישור מעריך – המאפיין הליך גישור זה הוא שימוש בידע מקצועי של המגשר הקשור לנשוּא הסכסוך. המגשר תורם מהידע המקצועי שלו בנשוּא הסכסוך (תיירות, בנייה, תרבות דיור, חינוך, חוק ומשפט, ועוד), המגשר מצביע על נקודות תורפה בטענות וטיעוני המגושרים. יש מקרים בהם מגשר מעריך, במהלך הגישור  מסוגל להצביע ולתת דעתו כיצד הוא חוזה יהיה פסק דין והיה והמחלוקת תגיע לפתחו של בית המשפט.

סגנון זה נוטה לשים דגש על “זכויות הצדדים היבשות”.  ופחות גמיש בראיה של אינטרסים משותפים. התבססות על פעילות מעריך בלבד עלולה ליצור מצב של Win-Lose  ובכך לפספס את יתרונות הגישור.

יש מקרים בהן “זכויות הצדדים היבשות” אינן מהותיות, וטובת הצדדים להגיע להבנות ולהמשיך בקשר עסקי משותף. יש מקרים, בעיקר בגישור גירושין, בו יש משקל מהותי ומנדטורי  לזכויות הצדדים היבשות ועליהם המגשר חייב לתת את הדעת במהלך הגישור.

לסיכום

גישור מוצלח הוא כאשר מגשר יודע להשכיל ולשלב בין שני הסגנונות, כל מקרה לגופו, להיות יצירתי בתלות נשוא הסכסוך ובתלות אופי המגושרים. לתכונות ואישיות המגשר יש השפעה ישירה על חווית הגישור מנקודת מבט המגושרים.

במחלוקות רבות, התעסקות בעובדות יכול להיות מכשול בהגעה להסכם לטובת הצדדים, הגדוּלה בהסכם גישור טוב שהוא אינו שורף קשרים , נהפוך הוא מחזק קשרים לאורך זמן.